#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>א.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; כריכות ברה""ר הרי אלו שלו, איך
מיירי ומה הטעם. [תוס'].</div>"	"<div>א.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; למ""ד סימן העשוי לידרס וסימן מקום
הוו סימן, מיירי בדבר שאין בו סימן וברה""י יש סימן מקום וברה""ר לא משום
דמנשתפי. ומיירי בדרך הינוח דבדרך נפילה לא שייך סימן מקום, והא דמיירי לגבי
כריכות בהינוח ובשאר דברים בנפילה, היינו משום שכריכות שכיח טפי הינוח מנפילה
משא""כ שאר דברים. למ""ד סימן העשוי לידרס ומקום לא הוו סימן, מיירי בדבר
שיש בו סימן ולכן ברה""י יכריז, וברה""ר הוי עשוי לידרס. ומיירי בין דרך נפילה ובין דרך הינוח.</div>"			אלו מציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>ב.&nbsp; &nbsp;חצי קב בשתי אמות קביים בשמונה אמות
איך מיירי ומה הטעם. [תוס' ועי' רשב""א ורא""ש].</div>"	"נחלקו הראשונים [ב'
תירוצי התוס'] א' מיירי בחצי קב בב' אמות על ב' אמות שהוא חצי כמות ברבע מקום.
והספק אם משום דנפיש טירחא והכא ליכא או משום דלא חשיב והכא כ""ש דלא חשיב,
ובקביים בשמונה אמות מיירי בקביים בשמונה על שמונה דחשיב טפי אך הטירחא יתירא טפי.
ב' דמיירי בחצי קב בב' אמות על ד' אמות שהוא חצי בכמות וחצי במקום, והספק שמא הכא
נקל לו שהוא חצי טירחא אבל בקב בד' אמות לא יטרח אפי' בחצי שאם אינו יכול הכל לא
יקח כלום. ובקביים בשמונה אמות מיירי בקביים בשמונה על ד', וכנ""ל דחשיב טפי
אך הטירחא יתירא ואם לא יטרח בעבור הכל לא יקח כלום."			אלו כא מציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג. במה נחלקו אביי ורבא בדין
ישל""מ."	"בדבר שיש בו סימן
לכו""ע לא הוי יאוש דאינו עומד ליאוש ובאיסורא אתא לידיה, בזוטו של ים
לכו""ע רחמנא שריה, נחלקו בדבר שאין בו סימן, לאביי לא הוי יאוש דהא לא ידע,
לרבא כיון דלכי ידע מייאש מהשתא הוי יאוש."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ד. מה החילוק בין תאנה
וקציעות לזיתים וחרובין, לאביי, ולרבא [ג' פירושים בראשונים, ועי' רשב""א]."	"לאביי איתא בגמ' דתאנה
מידע ידע דנתרה וזית לא ידע, ומשמע דאין בהם סימן. לרבא ברש""י פירש דזית
חזותו מוכיח עליו היינו שיש בו סימן ותאנה עם נפילתה נמאסת ואינה שווה לו ומפקר
לה. ובתוס' פי' נמסת היינו שאינה דומה לתאנים שבאילן וחשיב כאין בו סימן. בתוס'
הביא גירסא זיתו מוכיח עליו שמה שהוא מתחת לזית מוכיח שהוא שלו ותאנה מפקיר משום
שנמאסת. [וברשב""א איתא דלמסקנא זיתים נמי עבידי דנתרי]."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>ה.&nbsp; שטף נהר קוריו עציו ואבניו הא""ש
מפני שנתייאשו הבעלים ואם היו מרדפין חייב להכריז, איך מיירי להו""א ולמסקנא.
[רש""י ותוס'].</div>"	"לרש""י בהו""א
מיירי בסתמא ולא חילקנו בין יכול להציל לאין יכול להציל, ומדייקי' הא אבידה אחרת
כה""ג דלא ידעו הבעלים חייב להכריז, ולמסקנא דווקא ביכול להציל ולכן דווקא אם
נתייאשו, ואם מרדפין היינו ביכול להציל ע""י הדחק. לתוס' בהו""א מיירי
ביכול להציל בקל בשעת שטיפה ודווקא אם נתייאשו להדיא דהיינו שהיו שם הבעלים אבל אם
לא חייב להכריז קמ""ל דישל""מ לא הוי יאוש. למסקנא בשעת שטיפה יכול להציל
בקל אחר שטיפה יכול להציל ע""י הדחק, ולכן אם הבעלים שם דווקא אם מרדפין חייב
להכריז ואם אינם שם אע""פ שאינם מרדפים לא הוי יאוש."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>ו. למסקנא תורם שלא מדעת האיך תרומתו
תרומה, לאביי ולרבא והטעם. [גמ' ועי' רע""א ועי' רמב""ם].</div>"	"לאביי מוקמי' בשויה שליח
ורק צריך גילוי דעת שניחא ליה ביפות אבל לעיקר המעשה כבר שויה שליח. ולדעת רבא לפי
הגירסא לפנינו ג""כ בעי' לאוקמיה בשויה שליח משום דבעי' שלוחכם לדעתכם, ומבואר
ברע""א דהכוונה שצריך שנדע דהוי זכות לו כבר בשעת הזכיה ולא מהני גילוי דעת של
אח""כ. ולפי גירסת הרמב""ם לדעת רבא לא בעי' שויה שליח ומהני משום דהוי
מצוה וגילוי דעת של אח""כ מועיל לעכשיו."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז. תמרי דזיקא היכי אכלינן
להו לרבא ולאביי."	"לדעת רש""י אין בזה
נפק""מ בין אביי לרבא דהוי כדבר שיש בו סימן, אלא לכו""ע הטעם להתיר משום
שקצים ורמשים. [וביתמי או בכרכתא באמת אסור]. לדעת תוס' בתמרים הקרובים
כרש""י, ברחוקים לרבא משום ישל""מ דהוי יאוש דשם אין סימן, לאביי משום
שקצים ורמשים, דאפי' אם נפלו קרוב מתייאש משום שקצים ורמשים וכרש""י."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח. מה הכוונה מכריז מקום.
[רש""י ותוס']."	"לרש""י המוצא מכריז
מצאתי אבידה במקום פלוני והמאבד אומר לו חפץ פלוני מצאת. לתוס' המוצא מכריז מצאתי
חפץ פלוני והמאבד אומר לו במקום פלוני מצאת."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ט. מה הדין סימן העשוי
לידרס, והאם מקום הוי סימן."	"לרבה סימן העשוי לידרס
ומקום לא הוי סימן לרבא סימן העשוי לידרס ומקום הוי סימן."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>י. מה דין סימן הבא מאליו והטעם.
[רש""י ותוס'].</div>"	"למסקנת הגמ' נחלקו
ת""ק ור' יהודה לר' יהודה הוי סימן לת""ק לא. ברש""י כתוב דהנידון אם
הניחו שם לשם סימן או לא, ובתוס' כתב דמסתמא נפל מאיליו והנידון אם ראה את הסימן
הזה או לא."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יא. אמאי מועיל חיתוך דתלת
קרנתא מאי שנא מחבי""ת דבעי' ב' חותמות. [תוס']."	"התם מיירי בישראל
ע""ה וחשוד והוא לא מרתת והכא בעכו""ם דמירתת טפי."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב. חביות יין ושמן אימתי
חייב להכריז ואימתי הא""ש. [ב' תירוצים בגמ' ועי' רש""י ותוס']."	"א. ברשום חייב להכריז
ברש""י פירש משום דיש רושמין ויש שלוקחים פתוח, ובתוס' פירש דכל בעל חביות יש
לו רשימה בפ""ע. ב. קודם שנפתחו האוצרות הרשימה היא סימן, לרש""י משום
שאין הרבה שרושמים, לתוס' משום שהבעה""ב עדיין לא מכר להרבה, אחר שנפתחו
האוצרות אפי' רשום לא הוי סימן לרש""י&nbsp;
משום שמצויים הרבה כאלה, ולתוס' משום שבעה""ב אחד מכר להרבה חנוונים."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג. מה דין כלים שאין בהם
סימן מתי והיכן צריך להכריז משום טב""ע. [עי' תוס' ורמב""ן]."	"לדעת תוס' במקום דשכיחי
ת""ח צריך להכריז לרבנן אפי' אם לא שבעתן העין לרשב""א רק אם שבעתן העין.
לדעת הרמב""ן לעולם צריך להכריז אם שבעתן העין לרשב""א ולרבנן אפי' אם לא,
ומכריז בבתי מדרשות ג' ימים ולאחמ""כ לא חיישי'."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יד. מצא במקום שרבים מצויים
שם מה הדין, [רוב נכרים, רוב ישראל רשב""א ורבנן]."	"ברוב נכרים לרשב""א
וודאי הרי אלו שלו, ברוב ישראל נסתפקה הגמ' בדעתו, בדעת רבנן לחד גירסא נסתפקה
הגמ' אם פליגי עליה כלל, או דפליגי עליה ואפי' ברוב עכו""ם או""ד רק ברוב
ישראל. לגירסת התוס' ברוב ישראל וודאי פליגי רבנן וחייב להכריז. וברוב נכרים אם
פליגי עליה איכא ב' תירוצים בגמ' אם חייב להכריז או""ד יניח ואם יבא ישראל
ויתן סימן יחזיר לו אבל אין חייב להכריז."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טו. מתי מייתי קרא דאשר
יעשון, ואימתי לא מייתי קרא אך דינו מלפנים משוה""ד, ומתי מייתי קרא דלמען תלך
בדרך טובים."	"היכא דכולם חייבים והוא
פטור כגון מדין זקן ואינה לפי כבודו הוא שהוא אומן מומחה ולכן פטור, מייתי קרא
דאשר יעשון לפנים משורת הדין. היכא דגם כולם פטורים והוא בכלל, יש בזה משום לפנים
משורת הדין אך לא מייתי קרא. והיכא דגם נפסד בממון הרי הוא לא מדין לפנים משורת
הדין אלא מקרא דלמען תלך בדרך טובים."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טז. מצא גדי שחוט מה דינו
לעניין שחיטה."	"&nbsp;בבית לכו""ע כשר, באשפה בחוץ
לכו""ע טרף, באשפה בבית ובדרך שלא באשפה מחלוקת."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יז. כלי ולפניו פירות מה הדין
במקצתם בכלי ומקצתם ע""ג קרקע, ובכולם ע""ג קרקע. [עי' רש""י
ור""ח בתוס']."	"לדעת רש""י הגמ' שאלה
סתירה בדין כלי ולפניו פירות, וע""ז משני א' כאן בכובא וכיתנא הרי אלו שלו כאן
בצנא ופירא שהדרך שיפול הכל חייב להכריז. [לדעת תוס' להפך כיתנא נופל הכל ופירא
נשאר קצת]. ב' הא והא בצנא ופירא הא דנשתייר בצנא חייב להכריז הא דלא נשתייר
הא""ש משום שלסתם כלי יש אוגנין וממילא בד""כ נשאר. ג' הא והא דלא אישתייר
והא דאית ליה אוגנין הא""ש הא דלית ליה אוגנין חייב חייב להכריז. ד' הא והא
דלית ליה אוגנין הא דמהדרי אפיה לפירא חייב להכריז הא דלא מהדרי אפיה לפירא
הא""ש. לדעת הר""ח הקו' היא באופן שמקצת בכלי ומקצת ע""ג קרקע
וע""ז נאמרו התירוצים ונפיק דאם הכל ע""ג קרקע לעולם הא""ש."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יח. מצא מטבעות באיזה אופן חייב
להכריז, [גמ' ב' שיטות]. ומה מכריז. [עי' רש""י ורשב""א]."	"<div>נחלקו בגמ' אם דווקא עשויים כמגדלים
דרויחא תתאה ומציעא עילויה וזוטא עילויה מציעא, או ג' זה ע""ג זה אפי' באותו
הגודל. ובגמ' אמרי' מאי מכריז מנין א""ה אפי' תרי נמי ומשני טבעי מכריז,
וברש""י פי' דבקו' הגמ' מכריז כך וכך מטבעות מצאתי והלה אומר זה ע""ג זה
היו, ולתי' הגמ' מכריז מטבעות מצאתי והלה אומר ג' היו וזה ע""ג זה היו.
הראב""ד פי' דמאי מכריז מנין כרש""י והתי' דמכריז טבעי והלה אומר ג' היו
והא דהיו זה ע""ג זה הוא רק ראיה שלא היה דרך נפילה. והרמב""ן פי' דמכריז
מנין היינו הכוונה שהמאבד יהיה לו מנין סימן, ומשני דטבעי מכריז ולכן ב' לא הוי
סימן והא דבעי' זה ע""ג זה שלא יהא דרך נפילה.</div>"			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יט. ספק הינוח אם נטל לא
יחזיר אמאי. [רש""י תוס' ורמב""ן]."	"ברש""י פי' ספק הינוח
לא יטול שמא הבעלים יזכרו שהוא שם ויבואו לקחתו, ואם נטל לא יחזיר משום שאין מי
שיתן לו סימן. בתוס' פי' לא יטול משום שמא הבעלים יודעים היכן הוא ויבואו לקחת,
ואם נטל והגביה נעשה שומר אבידה משום שאם היה יודע של מי זה היה צריך להשיב על הצד
דהוא מונח מדעת שם ושכחו הבעלים דהוי אבידה, עכשיו שהגביה נעשה שומר. דעת
הרמב""ן דאם נטל והלך למקום אחר דיש לחוש שמא בזמן הזה באו הבעלים וביקשו
אבידתם ולא מצאו לא יחזיר למקום האבידה, אבל אם ראה שלא באו הבעלים לשם יכול
להחזיר האבידה למקומה."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ. בכותל חדש מחציו ולחוץ
אמאי הרי אלו שלו, ואמאי לא זכה הבעלים מדין חצר."	"ברש""י ותוס' פירשו
דמיירי גם ברישא בשתיך [ולא טפי שהרי הכותל חדש] והוי ראיה שהבעלים נתייאשו,
ומחציו ולפנים לבעה""ב שבעה""ב אינו שוכח כליו גם לזמן מרובה. והא דלא זכה
בחצר כתב תוס' לגבי כותל ישן משום שאינו הוה שימצא. והכא אפשר שאינו משתמר."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא. אם היה משכירו לאחרים
אפי' בתוך הבית הא""ש אמאי. [ב' פירושים בגמ']."	"א. במשכיר לג' עכו""ם
וכרשב""א ברוב גויים. ב. אפי' בג' ישראל דהמאבד מתייאש דאמר איניש אחרינא לא
הוי בהדאי אמרי להו כמה פעמים ולא מהדרי לי."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב. מה דין ראה סלע שנפלה מג'
בני אדם [ביש בה פרוטה לכל אחד וביש בה ב' פרוטות ובאין בה פרוטה לכל אחד]."	"באין בה פרוטה לכל אחד
הא""ש דאם שותפין הם הרי אינו חייב בהשבה, ואם אינם שותפים מייאש המאבד דאמר
כל חד משתמט מינאי ואמר לי אידך נטלה. ואם יש פרוטה לכל אחד חייב להחזיר דשמא
שותפין הם ולא חשדי להדדי ואמר נקט ליה לצעורי זמן ואח""כ יחזיר לי. ואם יש ב'
פרוטות נחלקו ב' הלישנות בגמ' אם הא""ש וכנ""ל או""ד חייב להחזיר משום
דשמא שותפין הם ואחד מחל לחבירו את חלקו ושוב אין חושדים זה את זה אבל יש כאן
השבה."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כג. הלוקח פירות מחבירו ומצא
בהם מעות מה הדין, בלוקח מתגר ובתגר שלקח מבעה""ב. [רש""י ותוס']."	"בלוקח מתגר הרי אלו שלו,
ברש""י פירש משום שהתגר לוקח מכמה בני אדם ואין ידוע ממי היו פירות אלו. בתוס'
פירש משום שאין הלוקח יודע למי להשיב אם לתגר או לבעה""ב שממנו קנה התגר. בתגר
שלקח מבעה""ב לדעת רש""י תליא אם שהה כדי לערב בפירות אחרים ונתייאשו
הבעלים או לא, לתוס' תליא אם שהה כדי למכור ללוקח ונתייאשו הבעלים או לא."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כד. מנא לן יאוש באבידה.
[רש""י ותוס']."	"ברש""י כאן ובתוס'
פירשו דילפי' משמלה לרש""י משום דמה שמלה שיש לה תובעים היינו שיש לה בעלים
שעשו אותה, ולתוס' תובעים היינו שלא נתייאשו הבעלים. ובתוס' הביא מהירושלמי דיליף
יאוש מאשר תאבד ממנו."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כה. אבידה שהיתה שו""פ
בשעת אבידה ולא בשעת מציאה או בשעת מציאה ולא בשעת אבידה, או היתה שו""פ בשעת
אבידה ומציאה ובינתיים היתה שוה פחות מפרוטה מה דינה."	"לכו""ע בעי' שתהא שוה
פרוטה בשעת אבידה ובשעת מציאה. בהוזלה בינתיים דעת רבא שנחלקו בזה ת""ק
ור""י ולאביי לא נחלקו בזה ולכאו' לכו""ע חייב להכריז. [שהרי צריך קרא
דומצאתה לדרוש דבעי' שיעור מציאה]."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כו. אם סימנים דאו' אמאי לא
מתירים אשה על פי סימני בכלי המת. [ומה הדין למ""ד סימנים לאו דאו']."	"או דמיירי בסימנים דחיורי
וסומקי שאינם סימנים. או דחיישי' לשאלה. ולמ""ד סימנים לאו דאו' אין הכרח
דחיישי' לשאלה ודעת המהר""ל דבאמת למ""ד לאו דאו' לא חיישי' לשאלה
והב""ש חולק."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כז. כיס לא משאלי אינשי משום
דמסמני, אמאי אין בזה משום לא תנחשו. [תוס' ועי' מהרצ""ח ורש""ש]."	"בתוס' הביא דברי הגמ' דכל
דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי. והמהרצ""ח פי' דכל דבר
שהוציאו הנסיון מותר וה""נ הוציאו הנסיון. והרש""ש תי' דיש לחלק בין סימן
לניחוש והכא סימן הוא."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כח. מדוע לא חיישי' שמא מכר
לו ויודע את הסימנים או שמא שאל ממנו בעבר ויודע הסימנים. [רמב""ן ג'
פירושים]."	"כתב הרמב""ן א' דשואל
לא ידע בסימנים משום דלשעה בלבד שאלה ממנו. ולמוכר לא חיישי' משום דכיון שנתן
סימנים בחזקת שהיא שלו. ב' משום שאם מכר איך ידע דנפל ממנו, והכא דחיישי' לשאלה
היינו באופן שראה את האבידה אצל המוצא והביא עדים. ג' דלעולם לא חיישי' למכירה
משום שאיך ידע שאבד מהקונה, אבל לשאלה חיישי' משום שהשואל צריך לומר למשאיל שאבד
ממנו ולשלם לו."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כט. למ""ד סימנים לאו
דאו' מה טעם תיקנו חכמים להחזיר בסימנים."	"רבא פירש בתחילה משום
דניח""ל למוצא דכי היכי שיאבד הוא יחזירו לו בסימנים, והק' לו רב ספרא דבעי'
ניחותא דבעל אבידה, ופירש דבעל אבידה נמי ניחא ליה משום דעדים לית ליה ומימר אמר
כו""ע לא ידעי סימנים [מובהקים] דידה ואנא ידעי, ובריטב""א מבואר דבעי' גם
לניחותא דמוצא, והיינו באופנים שהיה זוכה לולא התקנה. ולמסקנא דחה רבא טעם זה
מברייתא דשטרות והסיק דסימנים דאו', ותליא בב' תירוצי הרא""ש אם למ""ד לאו
דאו' נשאר הטעם הנ""ל או לא, דאם נתרץ הברייתא דבאמת מהדרי' מטעם אחר הרי שלא זה
הטעם, ואם נתרץ הברייתא דמיירי בטב""ע שפיר קאי הטעם הנ""ל."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ל. סימנים מובהקים ועדים.
[עי' מהרש""ל ורא""ש]."	"המהרש""ל דייק
מרש""י דיניח דסימן מובהק כעדים ממש דמי, וברא""ש להדיא איתא דעדים עדיפי."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לא. סימנים וסימנים וסימן אחד
עדיף מחבירו. [רשב""א וראב""ד בשיטמ""ק]."	"למ""ד סימנים לאו
דאו' לכו""ע סימן העדיף עדיף על של חבירו, למ""ד סימנים דאו' ברשב""א
כתב דג""כ ינתן לבעל הסימן העדיף, ובראב""ד כתב דכיון דגם הסימן הפחות
מהני מדאו' הרי ששקולים הם ויניח."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לב. כמה צריך להכריז אחר רגל
אחרון והטעם. [והאם שאני בית ראשון משני]."	"במתני' איתא שבעה ימים
והטעם כדי שילך שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד. ובגמ' מקשי דלילך עד נהר פרת
בעי' ט""ו יום ומשני כאן בבית ראשון וכאן בבית שני, דבבית ראשון שהיו שכיחי
שיירות לילך ביום ובלילה היה ג' ימים בבית שני שלא היו שכיחי שיירות ט""ו יום.
ולפ""ז בבית שני בעי' להכריז ט""ו יום. ודעת רבא דלעולם ז' ימים משום שלא
הטריחו רבנן באבידה יותר מדאי."			אלומציאות
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לג. מאי לא אמר סימניה. [גמ'
ועי' תוס' כז: וראב""ד בשיטמ""ק כח:]."	"<div>למ""ד אבידה מכריז היינו שאמר חפץ
פלוני מצאת ולא אמר את סימניו. למ""ד גלימא מכריז היינו שאמר סימנים ולא אמר
סימנים מובהקים שבה, ובתוס' לעיל פירש שאמר סימנים גרועים מאוד שאינם כלל סימנים
כחיורי וסומקי, ובראב""ד כאן פירש שיש באבידה סימן מובהק ושאינו מובהק ולכן אם
לא אמר המובהק אינו נאמן שיש כאן ריעותא שאינו שלו.</div>"			אלומציאות
